פסק-דין בתיק פש"ר 559-06

            מבוא

1.         בפניי בקשת מר ירון- אהרון כדורי (להלן: "החייב") להכריזו פושט רגל.

            רקע עובדתי

2.         ביום 28/6/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לפי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 2,768,266 ש"ח ל-42 נושים והושת על החייב תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח החל מיום 1/6/06.

3.         עד מועד עריכת חוות הדעת הכנ"ר הוגשו נגד החייב 12 תביעות חוב בסך כולל של 1,905,116 ש"ח. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

4.         בעניין החייב נערכו שתי אסיפות נושים. החייב וב"כ התייצבו לאסיפת הנושים הראשונה בה נרשמה התייצבות מטעם הנושים בנק מרכנתיל וחב' המילטון חשמל. באסיפת הנושים הדחויה לא נרשמה נוכחות מטעם החייב או נושיו. החייב לא הציע הצעת הסדר לנושיו.

5.         בשל התנגדויות שהועלו מצד נושים להכרזת החייב כפושט רגל הוגש דו"ח משלים מטעם המנהל המיוחד ותגובת ב"כ הכנ"ר לעמדות הנושים ולדו"ח המנהל המיוחד.

            גרסת החייב באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית

6.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. החייב טען כי ביום 1/9/87 הקים עסק בשם זהר הצפון אליו נכנס אחיו כשותף לאחר שנת פעילות. החייב טען כי עד סוף שנת 2001 עבד עם אחיו עד שהקים ביום 1/1/02 חברה בשם זהר הצפון בע"מ אשר (להלן:"החברה") עסקה ביבוא ושיווק מוצרים מחו"ל תחת מותג בלעדי בארץ. נטען, כי הקמת החברה באה לאחר מגעים עם שני לקוחות פוטנציאליים לשיווק המוצרים לשטחי הרשות הפלסטינאית וכי עם הקמתה שינו הלקוחות את הסכמי רכישת הסחורה ודרשו כי התשלום יהא בשקים דחויים חלף תשלום במזומן. החייב טען כי התנגד לתשלום באופן המוצע מחשש לאי תשלום וקשיי גביה וכי בשל כך לא נמכרה סחורה ללקוחות אלה. החייב טען כי משנוצר מצב זה הופסקה ביום 31/12/02 השותפות וביום 1/1/03 החלה הפעילות בפועל בחברה. לטענת החייב החברה נקלעה לקשיי נזילות מאחר ושיקים של לקוחותיה חוללו באי פירעון. כן נטען כי לאור מצבה הכספי הפסיקה את פעילות היבוא מחו"ל זמנית ורכשה את מוצריה בארץ, דבר שפגע בהכנסותיה לנוכח התחרות בשוק. החייב טען כי בניסיון לצמצם חובותיו הגדיל את המשכנתא על דירתו והזרים סך של 195,000 ש"ח לחברה ובמקביל החזיר סחורות לספקים. בנוסף ועל מנת לצמצם את ההוצאות פיטר החייב את אחיו. כן טען החייב כי נטל הלוואות מפוליסת ביטוח חיים ולאומי ויזה שהוזרמו לחשבון החברה. החייב טען כי בנוסף לתוכנית הבראה לחברת הוחלפו שיקים שחזרו מחשבון החברה והחייב משך במקומם שיקים עתידיים עליהם חתם ערבות אישית וכן פתח ענף יבוא מחו"ל של תנורי חימום, אשר לא צלח בשל שיקים שחוללו באי פירעון. החייב טען כי בשל כמות השקים שהוחזרו לחשבונות החברה נקלעה החברה למצוקה כלכלית קשה שהשפיעה על החייב בהיותו ערב אישית לחובותיה.

            דו"ח המנהל המיוחד וחוות דעת הכנ"ר

7.         המנהל המיוחד ציין בדו"ח מטעמו מיום 7/10/07 כי החייב חזר בחקירתו על עיקר טענותיו בדבר הסתבכותו הכלכלית, אם כי שינה מעט מן ההסברים והנימוקים.

            המנהל המיוחד ציין כי החייב הסביר כי הקים את החברה לא משום שניהל מגעים עם הלקוחות הפלסטינאים אלא מאחר שבשנת 2001 נרשמה ירידה בהיקף הפעילות לצד התגברות התחרות ובנסיבות אלה החליט החייב להתחיל לייבא מחו"ל מוצרי חשמל תחת שם מותג בלעדי ולשם כך הקים את החברה. המנהל המיוחד הוסיף וציין כי שיטת העבודה של החברה הייתה אמורה להיות שהחברה תייבא מוצרים ותמכרם לשלושה לקוחות עיקריים, השותפות שהייתה אחראית על שיווק המוצרים בשוק הישראלי ושני לקוחות מהרשות הפלסטינאית, שהיו אמורים לשווקם בשטחי הרשות. צוין כי משלא השתכללו המגעים עם הלקוחות מהרשות הפלסטינאית נותרה החברה עם לקוחה אחת, השותפות. כן צוין כי החייב טען כי זמן קצר לאחר הקמת החברה הודיע לו אחיו כי אינו מעוניין להמשיך בשותפות ובמקביל החלו לחצים מצד בנקים מאחר ששקים של לקוחות חזרו ונוצרה חריגה בחשבונות הבנק.

            המנהל המיוחד ציין כי החייב המציא דו"חות כספיים חלקיים של השותפות והחברה אולם לא ניתן להסתייע בהם כדי ללמוד אודות ההסתבכות. יחד עם זאת ציין המנהל המיוחד כי יש במסמכים שהמציא החייב די מידע ונתונים כדי להוכיח את גרסתו. צוין כי החייב המציא צילומי שיקים של לקוחות שחזרו ופרטי חלק מתיקי ההוצל"פ שנפתחו לזכות החברה וכי יש במסמכים כדי לתמוך בטענות החייב כי שיקים של לקוחות החלו לחזור וכתוצאה מכך נוצרה חריגה בחשבונות הבנק של החברה. צוין כי החייב המציא מסמכים רבים המוכיחים כי השקיע כספים רבים בחברה וכן המציא מסמכים מהם ניתן ללמוד כי בשלב שבו נקלעה החברה למצב בו לא יכלה להמשיך לפעול ניסה לצמצם נזקים, בין אם בדרך של החזרת סחורה ובין אם בדרך של פריסת תשלום חובות. עוד ציין המנהל המיוחד כי מלבד המסמכים דלעיל עולה מנתוני מס הכנסה כי בשנת המס 2002 אשר הייתה השנה הבעייתית שבעקבותיה קרסה החברה נרשמו לחייב הכנסות בסך של 22,176 ש"ח בלבד וזאת על פי שומה שאינה במחלוקת.

            בהמלצותיו ציין המנהל המיוחד כי השתכנע מחקירת החייב ומהמסמכים שהומצאו לתיק כי גרסת החייב הינה אמיתית וכי הסתבך בחובות בתום לב וכתוצאה מכישלון עסקי. המנהל המיוחד ציין כי הינו סבור כי יש להכריז על החייב כפושט רגל וכי יש להגדיל את התשלום החודשי המושת על החייב לסך של 2,500 ש"ח.

8.         בחוות דעת הכנ"ר מיום 8/1/08 ציין ב"כ הכנ"ר כי המנהל המיוחד אשר חקר את נסיבות הסתבכותו של החייב השתכנע מהמסמכים ומנתוני מס הכנסה כי גרסת החייב אמיתית וכי החייב הסתבך בחובותיו כתוצאה מכישלון עסקי. ב"כ הכנ"ר ציין כי החייב מכר דירה באישור בית המשפט והעביר לקופת הכינוס כספים שנותרו לאחר כיסוי חוב המשכנתא. ב"כ הכנ"ר הוסיף וציין כי החייב שיתף פעולה באופן חלקי במהלך שהותו בהליך. צוין כי החייב התעכב במשך 10 חודשים בהגשת דו"חות חודשיים, כי לא הומצאו הודעות לנושים בדבר מתן צו הכינוס וכי החייב צבר חוב פיגורים לקופת הפש"ר בסך של כ - 4,000 ש"ח. ב"כ הכנ"ר ציין כי במכלול הנסיבות הינו סבור כי ניתן להיעתר לבקשת החייב בכפוף להסרת מחדליו, כאמור והגדלת התשלום החודשי.

9.         ביום 24/6/08 ניתנה תגובת החייב לחוות דעת הכנ"ר. החייב טען כי הגיש דו"חותיו ללא כל עיכוב תוך שיתוף פעולה מלא עם כל דרישות המנהל המיוחד והכנ"ר והמציא הודעות לנושים עם מתן צו הכינוס. החייב טען כי בשל פיטוריו איחר בתשלומים אולם עם תחילת עבודתו החדשה שילם את כל פיגוריו והינו משלם תשלומיו החודשיים כסדרם. החייב טען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר הגדלת התשלום החודשי המושת עליו. כן טען החייב כי פעל על מנת להקטין חובותיו לנושיו דבר שהביאו אף למכירת דירת מגוריו. החייב ביקש להכריזו כפושט רגל וכי יחויב בתשלום חודשי לקופת הפש"ר בסך של 500 ש"ח.

10.        ביום 10/7/08 ניתנה עמדת הכנ"ר בעניין תגובת החייב דלעיל. ב"כ הכנ"ר ציין כי החייב הסיר את מחדליו הנזכרים בחוות דעת הכנ"ר וכי הינו מצטרף לעמדת המנהל המיוחד באשר לתשלום החודשי וסבור כי יש להגדילו לסך שלא יפחת מ- 1,500 ש"ח בחודש.

התנגדויות הנושים להכרזת החייב כפושט רגל

11.        ביום 3/5/07 נערך דיון בפני השופטת ד. סלע בנוכחות החייב וב"כ, ב"כ הכנ"ר וב"כ הנושה המילטון חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (להלן:"המילטון"), אשר הודיע על התנגדות המילטון להכרזת החייב כפושט רגל. ב"כ המילטון טען כי החובות נוצרו בחוסר תום לב וכי החייב לא המציא פרטים אודות השקים שחזרו ואשר נמסרו לטענתו לחברת גבייה. עוד טען ב"כ המילטון כי הוצאותיו החודשיות של החייב הינן למעלה מ- 11,000 ש"ח וכי החייב ממשיך ליצור חובות. החייב דחה בתגובתו את טענות המילטון, לרבות ביחס להוצאותיו. באשר לשקים מסר החייב את פרטי המשרד לו נמסרו לגביה וטען כי חלקם נותרו בבנק וחלקם הועברו לטיפול המנהל המיוחד. בתום הדיון קצבה כב' השופטת ד. סלע מועדים להגשת חוות דעת הכנ"ר, תגובת החייב והנושה.